adminהחל משנות התשעים אנחנו יכולים לראות עלייה ניכרת במספר הצעירים והצעירות אשר נרשמים ללימודי משפטים. בין אם מדובר במי שרוצה ללמוד את התחום בשביל להיות עורך או עורכת דין בעתיד, ובין אם מדובר בצעירים שלומדים את המקצוע מבלי כוונה לעסוק בו בעתיד.
הסיבה שאנחנו יכולים לראות עלייה ניכרת במספר הנרשמים, נובעת מהעובדה שיש כיום הרבה יותר מכללות פרטיות בהן אפשר ללמוד משפטים במסגרת תואר ראשון ובחלקן גם במסגרת תואר שני. פתיחת המכללות הגדילה, מן הסתם, את היצע המקומות בהם ניתן ללמוד את המקצוע, ובמובן מסוים, הנמיכה את תנאי הקבלה ללימודי משפטים. עם זאת יש לזכור, כל מי שמסיים את הלימודים, חייב לעבור את מבחני לשכת עורכי הדין, במידה והוא מעוניין לעסוק בתחום כעורך דין.
מה הם תנאי הקבלה ללימודי משפטים?
כשאנחנו מסתכלים על תנאי קבלה ללימודי משפטים, עלינו לזכור, יש הבדלים בין האוניברסיטאות למכללות, לפחות בחלקן.
האוניברסיטאות, תל אביב וירושלים (הנחשבות לאיכותיות ביותר בכל מה שקשור לתחום זה), בר אילן, חיפה ובאר שבע, דורשות בגרות מלאה עם ממוצע של 90 לפחות, ציון של למעלה 600 בפסיכומטרי, כאשר באנגלית יש להיות ברמת מתקדמים. גם המרכז הבינתחומי בהרצליה דורש ציונים דומים, כאשר צעירים וצעירות עם ציון ממוצע של למעלה מ-100 בבגרות או 700 בפסיכומטרי, יש להם יתרון על פני אחרים בסיכויי הקבלה ללימודים.
מכללות אחרות קבעו סטנדרטים אחרים לקבלה, חלקן דורשות ציוני בגרות גבוהים אך בלי פסיכומטרי, אחרות מחייבות לעבור ראיון אישי ובחינה של המקום, במקומות מסוימים ציוני הבגרות צריכים להיות מעל 90 אך בלי פסיכומטרי או עם פסיכומטרי נמוך ביחס למקומות אחרים.
יש להדגיש עוד, שבמכללות רבות מקבלים סטודנטים בעלי תואר ראשון מאוניברסיטה מקומית או זרה אשר התעודה שלה מוכרת בישראל.
תנאי השכר בתחום
שכר של עורך דין הוא איננו קבוע. הוא יכול להשתנות בהתאם לשאלה אם הוא שכיר או עצמאי, בעל משרד או שותף, סוג המשרד, סוג המשפטים שהוא לוקח על עצמו ועוד. מן הסתם, ככל שיוצרים שם יותר משמעותי בתחום, כך האפשרויות לגבות שכר גבוה יותר, עולות.
כל סטודנט חייב לעבור התמחות במשרד, אז מדובר על הרבה שעות בשכר נמוך, גם עורך דין מתחיל לא ירוויח סכומים גבוהים, אך ככל שהשנים יחלפו הוא יוכל לגבות סכומים יותר משמעותיים, בין אם מדובר על שכר שעתי, גלובלי או על פי אחוזים.